רשומות

תמונה השראה שלי

תמונה
חזרה לשגרה החזרה ללימודים ולבגרויות שלום שמי עומר, התמונה שצילמתי לקוחה מצילום השראה שמצאתי באינטרנט והיא שייכת לצלם T Muralidharan. התמונה שלי שצילמתי בעקבות תמונת ההשראה התמונה שממנה לקוחה ההשראה שלי התמונה מביעה את האווירה והחוויה שלי בחזרה ללימודים דרך המאפיין של אורך מוקד קטן, ההתמקדות בסטודנט שנראה שהוא מתכונן למבחן כלשהו ומוציא המון אנרגיה עד כדי כך שהוא מתחיל להתעייף ורואים אותו נשען על הערמת ספרים שנמצאת לידו . המאפיין של הספרים הוא יצירת התחושה של הידע וההשכלה וחווית הלמידה שמההתבוננות מזווית שונה אפשר לחשוב שהמקום הינו בכלל ספרייה, וחלק אחר של אנשים יכול לקחת את המאפיין זה בתור דור הלמידה וההשכלה.

הרשתות החברתיות

תמונה
ההיסטוריה של הרשתות החברתיות הרשתות החברתיות לראשונה היו עבודתם של הסוציולוגים בסוף המאה ה - 19 העוסקת בקבוצות חברתיות והייתה גם מהראשונה שנגעה בתחום זה.  אמיל דורקהיים תיאר את השפעתן של קבוצות וקשרים חברתיים על יצירת תופעה חברתיות, מעבר להשפעות של ככל אינדיבידואל לבדו. פרדיננד טניס עסק בקהילתיות, סוגי קהילות והתפתחותן. גאורג זימל עסק בגדלים של קבוצות חברתיות, בעוצמות הקשרים בין חברים, ובהשפעות של אלו שמשתנים. בתמצית על הדמויות החשובות שהוזכרו בפסקה הקודמת! פרנדיננד טניס פרנדיננד טניס היה אחד מהתאורטיקנים הראשונים שעסק בשאלה הקהילתית. הוא הבחין בין שני סוגי קהילות: גמיינשאפט וגזל שאפשט     דויד אמיל דורקייהם     דויד אמיל דורקהיים היה סוציולוג יהודי-צרפתי, והיה האב של הסוציולוגיה ומדעי החברה. בשנת 1895 הקים את המחלקה הראשונה לאקדמית הסוציולוגיה. בשנת 1896 יסד את אחד מכתבי העת הראשונים המוקדשים למדעי החברה.  גאורג זימל גאורג זימל נולד בברלין והיה הילד האחרון שנולד למשפחה מבין 7 ילדים. אביו היה איש עסקים יהודי

100 שנות נגטיב

תמונה
100 שנות נגטיב מקור התמונה שלום אני עומר וזה המשך לבלוג הקודם (המלצה חשובה, לפני קריאת את ההבדלים בין דאגרוטייפ לבין קאלוטייפ וקריאת ושאר הנושאים ממליץ בחום לצפות בסרטון רקע שקישורו נמצא כאן ->  סרטון רקע של טד אד על דאגרוטייפ לבין קאלוטייפ (וגם נושאים נוספים) ההבדלים בין הדאגרוטייפ לבין קאלוטייפ הינם באופן צילום התמונה והדפסתה. מקור התמונה הדאגרוטייפ  התהליך התבסס על טכניקה המטביעה בעזרת קרני אור את הדימוי המצולם באופן פוזיטיבי (כלומר איפה שמואר במציאות בתמונה יהיה כהה וכך ההפך) . תהליך זה היה מוקרן ישירות על פני לוח כסף ממורק שהונח בגב קאמרה אובסקורה. יתרונות שיטה זה הם: האיכות של ההדפסה הייתה גבוה וברורה התמונות המצולמות היו נשארות לאורך זמן התהליך צילום היה יחסית קצר. החשיפה הייתה קצרה. וחסרונות השיטה הם: לא היה ניתן לשכפל את התמונה המצולמת וגם לא להכין עותקים ממנה. התהליך היה יקר בצילום עצמו וגם ההדפסים היו יקרים, וגם היה מוגבל לנסיעות (כלומר בלתי נייד). לא היה ניתן להעלים פגמים שהיו בתמונה. הצילום לא היה נוח לעין

ההתחלה של הצילום

תמונה
ההתחלה של צילום שמי עומר ואני תלמיד במגמה לצילום תיכון דרכא ע''ש מקסים לוי בעיר לוד ובפוסט הבא אכתוב על ההתחלה של הצילום. פעולת הצילום   הינה פעולה המתבצעת בעזרת המצלמה אשר  תופסת '' תמונה '' ומאפשרת לקבע אותה לחלוטין  ( פירוש המילה "תמונה" הוא למעשה רגע מוקפא של הזמן). קישור התמונה נמצא במילה המודגשת ״תמונה״ https://he.wikipedia.org/wiki/אבן_אל-היית%27ם#/media/קובץ:Hazan.png תופעת הקאמרה אובסקורה שמשמעותה בלטינית לשכה אפלה. התופעה גולתה על ידי המדען הערבי אל חסן אבן אל-הייתם לאחר שנכנס לחדרו שמעל ביתו ובמקרה גילה את התופעה. התופעה נוצרת בקופסה בעלת חור שנכנס קרן האור דרכה, לאחר ההחזרה מהעצמים לאחר הפגיעה נוצר מאין בארקו על  הצד  השני אך אינו הפוך. המצלמה לא הומצאה לאחר המצאת הקמרה אובסקורה מכיוון שהתמונה המוקרנת לא הייתה ניתנת לתפיסה (כלומר לא היה ניתן לקבע את התמונה המוקרנת). הוסף כיתוב https://en.wikipedia.org/wiki/Johann_Heinrich_Schulze אך בשנת 1724 גילה המדען הגרמני